לכל הזוגות הנשואים יש הסכם ממון! כן, נכון מה שקראתם! עובדה זו, שלא רבים מודעים לה, נובעת מכך שחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973 קובע שכל מי שהתחתן ולא עשה הסכם ממון אחר, יראו אותו כמי שמסכים להסכם הקבוע בחלק ב' של החוק.
מדוע בכל זאת לעשות הסכם ממון ולא להסתפק בחוק יחסי ממון?
סימני השאלה בענין חוק יחסי ממון הולכים וגדלים והחוק מותיר חורים רבים. לדוגמא אופן איזון משאבים:
בבג"צ 5416/09 פלונית נ' פלונית (כב' השופט רובינשטיין) דנו באיזון משאבים שערך בית הדין הרבני בין בני זוג . בין השאר עלו השאלות: מה דינם של נכסים שהביא כל צד לתוך הנישואין, האם יש לבצע איזון המשאבים בסוף הדרך, קרי: בעת הפירוד, או שיש לקחת בחשבון את שווי נכסיו של צד כפי שהיו קודם? האם יפחיתו או שלא את ההפסד בתקופת הנישואין? האם יזקפו לזכותו של אחד הצדדים את הפירות של ההפסד ואח"כ יערכו איזון, או שהחובות/והפירות הם חלק מן הנישואין?
שאלות רבות, שלכל אחת מהן השלכות כלכליות כבדות ערך.
כיום אין תשובות בחוק יחסי ממון להשבחות של נכס, תחלופי נכסים (נכס שנמכר והוחלף בנכס אחר) ואף לשאלות אחרות. חוק יחסי ממון קובע כי, ביום פקיעת הנישואין או קודם לכן יאוזן הרכוש, בקיזוז החובות (למעט נכסים שאינם ברי איזון) היתרה תחולק חצי חצי.
למי כדאי לעשות הסכם ממון?
• הסכם ממון טרום נישואין טעון אישור בית משפט, בית דין או נוטריון.
• כשאין כוונת נישואין - ניתן להביא את ההסכם לאישור בימ"ש משפחה (מכוח חוק בית משפט משפחה ולא חוק יחסי ממון). אישור אצל נוטריון הוא חסר ערך במקרה זה.
• הסכם ממון לזוג שאולי יתחתן - אם לא אושר לפי חוק יחסי ממון , הם מתחתנים ובדרך כלל שוכחים לאשר. מה דינו של הסכם זה? אין תשובה חד משמעית בפסיקה. יש הרהורים. לפי הנסיבות לעיתים בית משפט הסיק שהעדר האישור מהווה ראיה לכוונה. היינו: הסכם הממון יחול אחרי הנישואין כהסכם שמצביע על כוונתם אך לעיתים בימ"ש הסיק שהתכוונו ההיפך. אין תוקף להסכם ממון שנחתם כהסכם ממון ולא הובא לאישור בימ"ש.
• הסכמים כלכליים - זוגות יכולים לעשות ביניהם חוזים כלכליים, שאינם הסכמי ממון, ואלה אינם דורשים אישור. הסכם ממון - נותן פתרון למכלול הנכסים של הצדדים והוא צופה פני גירושין או פרידה.
אישור הסכם ממון
מה מהות אישור הסכם על ידי בית משפט? אין תשובה חד משמעית.
ישנם שופטים אשר לא יאשרו הסכמים שבהם לעניות דעתם קופח אחד הצדדים. הרשות המאשרת חייבת להסביר את תוכן ההסכם לצדדים ועל מה הם חותמים. אך האם שופט צריך להתערב מטעמים של קיפוח, תקנת הציבור וכו'. מה קורה בהסכם שנחתם ובמועד האישור אחד הצדדים חוזר בו מההסכמה? האם החתימה מחייבת ? גם על כך אין תשובה חד משמעית בחוק.
לגבי המועד הרלוונטי להסכמה: האם הוא מועד החתימה או מועד האישור? עפ"י הפסיקה: מועד האישור הוא הקובע לעניין ההסכמה.
שינוי הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט
שינוי מצריך על פי החוק אישור של בית משפט על עצם השינוי.
אם קובעים בהסכם הסדר של שינוי או סייגים ללא אישור בית משפט - יש לציין זאת בגוף ההסכם.
סוגיות לדיון בעת בניית הסכם ממון:
• מועד איזון המשאבים - ניתן לקבוע מועדים מוקדמים יותר לחלוקה מאשר המועדים שבחוק. בהסכם ממון ניתן לקבוע מועד לחלוקת הרכוש שאינו קשור למועד פקיעת הקשר .
• סמכות שיפוט ודין - בעיקר כשאנו עוסקים בסמכויות שיפוט בינלאומי. יש מדינות שאינן מכירות בהסכמי ממון: באנגליה למשל, לא מכירים בהסכם ממון טרום נישואין. לכן, יש לקבוע בהסכם סמכות שיפוט בישראל ,ואז אולי תימנע בעייתיות.
• ניתן לקשור הוראות ממוניות לגירושין- אם חיוב מסוים בהסכם מותנה בביצוע הגט, אז אם לא יבוצע הגט נדחית הזכות שאמור הצד לקבל. הסכמי ממון יכולים להיות מגוונים: הפרדה רכושית מוחלטת, שיתוף מוחלט והסכמי ממון שיוצרים שיתוף חלקי.
• הסדרת ההתנהלות הכלכלית בתקופת הנישואין- ניתן להתייחס בהסכם ממון להתנהלות הכלכלית בתקופת הנישואין .יחד עם זאת, יש לזכור כי מעצם מהותו, הסכם ממון אמור להסדיר חלוקת רכוש בעת פקיעת הקשר.
• הסכמים שיוצרים הפרדה רכושית מלאה/חלקית - דהיינו, השבחה, חילופי ערבובין, פירות של נכסים שלכאורה אינם משותפים. למשל, אם אחד הצדדים הביא לנישואין רכוש במסה מסוימת. חוק יחסי ממון והסכמים רבים קובעים, שמה שהביא צד - נשאר איתו. בהסכם חייב להיות פירוט מדויק מה קורה לרכוש, כולל מה שהביא כל צד, בעת פקיעת הנישואין, בכל אחת מהאפשרויות (שמירת ערך, הפיכתו לרכוש אחר, ערוב בנכס משותף, צבירת פירות או הפסדים וכו').
• תחליפים של נכסים - יש להתייחס בהסכם הממון גם לרכוש שהוחלף ברכוש אחר (נמכר, ונקנה חדש).
• ערבוב נכסים - מה יקרה אם התמירו דירה של צד א' ובני הזוג רכשו דירה משותפת מכספי הדירה של צד א' ובתוספת משכנתא - אם אין הסדרה - הפסיקה סותרת. יותר ויותר יש פסיקה של בימ"ש עליון שמחילים כוונות ספציפיות מכללא, על נכסים שחוק יחסי ממון קובע שאינם משותפים.
• דירת מגורים - דירה שהביא אחד מבני הזוג - חוק יחסי ממון קובע שאין צורך לאזן. כלומר לחלקה לשני בני הזוג. לעומת זאת בימ"ש קובע שלאחר 20 שנות נישואין ניתן להסיק כוונות שיתוף ספציפית, ואז צד ב' יכול לדרוש חלק בדירה.
• פקיעת ההסכם- אם קובעים סעיף של פקיעת ההסכם, יש ליצור מנגנון להסדרה בתקופה הביניים, לתקופת המו"מ. בישראל ברירת המחדל הוא איזון משאבים (שותפות) עפ"י חוק יחסי ממון. בארה"ב יש מדינות שמחייבות רביזיה בהסכם הממון כל מספר שנים ולא ניתן לעשות הסכם ממון לכל החיים. באירופה, כשעומדים להינשא, במועד הנישואין צריך לקבוע אם השיטה היא שותפות או אי שותפות ביחסים. מרבית הזוגות מעדיפים אי שותפות בנכסים.
• כתובה - יש להתייחס לסוגית הכתובה בהסכם. האם הכתובה בנוסף להסכם הממון, או הכתובה כלולה במסגרת איזון המשאבים.
• מזונות - מטרת ההסכם - לאפשר פרידה בצורה שבה יחסי הממון פתורים ואין אי הבנות. אם נושא המזונות לא פתור, עלול להיווצר כר נרחב למחלוקות. כדאי לקבוע את החיוב במזונות , גובה המזונות , המועד לתשלום המזונות וכו'.
• פוטנציאל ההשתכרות, מוניטין (נכסי קריירה) - בית משפט עליון קבע שזכויות של פוטנציאל השתכרות ומוניטין הן זכויות שיש להביא בחשבון בעת שמחלקים את רכוש המשפחה. לכן, כדאי לחשוב בהסכם האם ואיך לחשב את הנכסים הללו במסגרת האיזון. בהסכם אפשר גם לכתוב שמוניטין, פוטנציאל השתכרות ונכסים לא ממשיים אינם נכסים בני איזון וחלוקה.
• פנסיה - בן או בת הזוג זכאים לקבל פנסיה לכל ימי חייהם. כל זמן שצד אחד יקבל פנסיה, הוא יעביר לצד השני את חלקו. אם בן זוג עתיד לקבל פנסיה או מהמדינה או גוף שקובע את המוטבים, זה מצריך אזכור בהסכם. אם האשה מקבלת את חלקה בפנסיה, יש לקזז זאת מהזכות למזונות.
• מוות - האם ניתן לקבוע בהסכם הוראות למקרה של פטירה? חלוקת הרכוש במועד פקיעת הנישואין עקב פטירה מתנגש עם סעיף 8 לחוק הירושה, שקובע את הדרכים לעריכת צוואה. זה נושא רגיש שיש לטפל בו במשנה זהירות בהסכם. יש פסיקה סותרת של בימ"ש העליון מה גובר על מה: הסכם ממון או חוק הירושה, ולפיכך אין הנחיה חד משמעית בנושא .
ליצירת הסכם ממון מתחשב וחכם לשניכם צרו קשר עכשיו matarhadara@walla.co.il
גישור משפחתי וייעוץ משפטי | הדרה מטר matarhadara@walla.co.il | 054-474-5085
